רע"ב 6083/07

תקציר

אסיר המרצה עונש של 25 שנות מאסר בגין רצח בכוונה תחילה ושנתיים מאסר במצטבר בגין סיוע לבריחה ביקש שחרור על תנאי. לאחר שריצה 17 שנות מאסר, בקשתו נדחתה על ידי ועדת השחרורים, ששקלה מידע חסוי בעניינו. הוועדה נתנה משקל רב יותר לחוות דעת ביטחונית רשמית מאשר לחוות דעת פסיכולוגית פרטית שהגיש האסיר. האסיר ערער לבית המשפט המחוזי וטען כי הוועדה הייתה צריכה לקבל את חוות דעתו הפרטית, כי היא מסתמכת על מידע סודי שאין לו גישה אליו, וכי היא אינה מאזנת בין מידע זה לבין טענותיו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והוביל את האסיר לערער לבית המשפט הגבוה לצדק. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור, הסכים עם הערכאה הנמוכה יותר כי החלטת ועדת השחרורים הייתה סבירה, וציין כי הביקורת השיפוטית על החלטות אלה מוגבלת ביותר. בית המשפט מצא כי הוועדה שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים ופעלה בסבירות, וכי הבקשה לא העלתה שאלות משפטיות כלליות מעבר לעניינו האישי של האסיר. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.