רע"א 1749/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט שעניינה אכיפת שני פסקי חוץ ופסיקת הוצאות משפט. המקרה המקורי עסק בתביעה של המשיבים לאכוף את פסקי הדין האמורים, שבית משפט השלום קיבל ופסק להם 25,000 ₪ בנוסף להוצאות ההליך. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה להוצאות בפועל, אותה אישר בית משפט השלום באופן חלקי, וכתוצאה מכך נפסקו להם 21,208 ₪ נוספים. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון מחדש בשאלת ההוצאות, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי הבקשה אינה מעלה טענות חדשות בנוגע לחישוב ההוצאות. על פסק דין זה מערערים כעת באמצעות בקשת רשות ערעור, הנתקלת במכשולים פרוצדורליים. הבקשה מסתייגת מהחלטת בית המשפט המחוזי, אך למעשה מערערת על קביעותו של פסק הדין הקודם. בית המשפט מציין כי המבקש יכול היה לערער על סכום ההוצאות, אך לא עשה זאת באופן ספציפי. מכאן, שבקשה זו, המתייחסת לכאורה לפסק דינו האחרון של בית המשפט המחוזי, היא למעשה ניסיון לבחון מחדש סוגיה סגורה. בית המשפט מדגיש כי החלטות בעניין הוצאות נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הפרוצדורלית וכי התערבות בערעור היא נדירה. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את הטענה כי אותו הרכב דן הן בערעור והן בבקשה למתן רשות ערעור מאחר שעסקו בעניינים שונים. לבסוף, דין הבקשה מאושר מחדש, והערעור לחופשה נדחה.