ערר 2/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה להארכת המועד להגשת ערעור, שנדחתה. הדחייה מבוססת על כך שבניגוד להוראות אחרות בחוק הגז המבטאות דחיפות וקובעות מועדים נוקשים, המחוקק לא העניק לוועדה סמכות מפורשת להאריך את המועד להגשת ערר באותו חוק. בית המשפט מכיר בכך שיש טעם בחלק מטענות המערערת באשר להתנהלות המשיב, ובפרט בדבר היעדר הנמקה מאחורי אחת מהחלטותיהם. עם זאת, נמתחה ביקורת גם על המערערת על השיהוי הממושך בהגשת הערעור, שלדעת בית המשפט אינו מוצדק. עוד מציין פסק הדין כי למערערת עדיין עומדת האפשרות להגיש בקשה מחודשת לקבלת רישיון ככל שיתקרב מועד פקיעת התוקף ושומרת לעצמה את הזכות לטעון טענות רלוונטיות כלשהן באותה עת. החלטה זו הופכת בקשה נוספת, לדחות את הערעור על הסף, למיושנת. פסק הדין מבקש להבהיר את ההבדל העיקרי בין מקרה זה לבין מקרים קודמים בהם הותרו הארכות, תוך הדגשה כי כוונת המחוקק מאחורי חוק הגז הייתה לתת עדיפות למהירות ולדחיפות בהליך הערעור בשל אופיו המסוכן של משק הגז.