ב"ל 20408-12-22

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בתיק ב"ל 20408-12-22, בראשות הנשיאה הדס יהלום, דן בתביעתו של שחקן כדורגל המבקש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין עמותת "בני יחלאל" רחובות. **עקרונות משפטיים וחידושים בתיק:** * **הגדרת יחסי עובד-מעביד בספורט:** ליבת המחלוקת המשפטית נסובה סביב הקביעה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שחקן בליגת כדורגל חובבנית לא מקצועית לבין הקבוצה/ההתאחדות. זוהי סוגיה שחוזרת על עצמה בדיני עבודה, במיוחד בכל הנוגע לניואנסים של התנדבות, השתתפות מקצועית למחצה וההבחנה בין תחביב לתעסוקה משתלמת. * **מסגרת חוק הביטוח הלאומי:** בית המשפט ניתח את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי, ובפרט: * סעיף 1, המגדיר "עובד" כך שיכלול בני משפחה העובדים באופן קבוע בעבודה שאחרת הייתה מבוצעת על ידי עובד. * סעיף 75(א)(1), המגדיר מי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. * סעיף 6, המסמיך את השר לסווג מבוטחים בסוגי עבודה מסוימים כשכירים, עצמאים או אף אחד מהם, ומוביל לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעסיקים), התשל"ב-1972. * התוספת הראשונה לצו (סעיף 14) קבעה כי ספורטאי נחשב לעובד אם יש לו הסכם העסקה חתום ומקבל משכורת חודשית קבועה. * התוספת השלישית של הצו, לעומת זאת, סיווגה את אלה שאין להם הסכם העסקה מראש בכתב כ"לא עובדים ולא עצמאים". * **פרשנות פקודת הביטוח הלאומי:** חידוש משפטי מכריע עלה מפרשנות פקודת הביטוח הלאומי לאור הפסיקה. * פסק הדין בע"א 327/99 המוסד לביטוח לאומי – כבהא** קבע כי הצו נועד *להרחיב* את מעגל המבוטח. כמו כן, הודגש כי יש לבחון את מערכת היחסים העובדתית בין שחקן לקבוצה באמצעות מבחני דיני עבודה סטנדרטיים, גם ללא הסכם חתום בכתב. * **בג"ץ 176-90 גד מכנס נ. פסק הדין של שר העבודה והרווחה**, שהכריז על סיווג כדורגלני הכדורגל הלאומית והליגה הבכירה כ"מי שאינם עובדים ואינם עצמאים" כבלתי סביר, הדגיש את הצורך להתאים את הסיווגים למציאות הספורט המקצועני. בית המשפט כאן ציין שהפסיקה הזו הייתה ככל הנראה ספציפית לליגות הבכירות. * **ההבחנה בין ספורט מקצועי לספורט חובבני:** המקרה נסמך במידה רבה על ההבחנה בין ספורט מקצועני לספורט חובבני, כפי שנוסחה ב**ע"א 5378/90 האגודה לתרבות גופנית, הפועל טבריה נ' פקיד שומה, טבריה**. זה קבע שספורט העוסק כתחביב לבריאות שונה מבחינה חוקית מספורט מקצועי המונע משיקולים כלכליים. נייר העמדה של התאחדות הכדורגל הרחיב עוד יותר על כך, ופירט הבדלים בתקציבים, רישום, הסכמי שחקנים ודיווח כספי בין ליגות מקצועניות וחובבניות. * **פיתוח מבחנים ייעודיים לספורט חובבני:** במאמץ להתאים את מבחני התעסוקה הכלליים להקשר הייחודי של הספורט החובבני, בית המשפט התייחס ואימץ מערך מבחנים שהוצע לראשונה ב-**בל (י-מ) 60260-10-10 עובד זקן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'** ומאוחר יותר אומץ ב-**ב.ל. (נצרת) 55098-09-22 ענאן כחילי סעידה נ' המוסד לביטוח לאומי**. מבחנים אלה נועדו להעריך את יחסי עובד-מעביד בספורט חובבני וכוללים: * מטרת ההתקשרות: האם היא ליצור יחסי עובד-מעביד או לשרת מטרה חברתית אחרת? * אופי היחסים: פיקוח, מחויבות שחקן ותשלום שכר. * היקף ההכשרה והאינטגרציה: שעות, תזמון ואפשרות לעבודה אחרת. * רווח כספי שמפיקה הקבוצה מפעילות השחקן. * כוונת הצדדים. * בחינת ההקשר התעשייתי וההשלכות הרחבות של החלטה. * **יישום המבחנים על המקרה:** בית המשפט יישם בקפידה את המבחנים הללו על מצבו של התובע: * **מטרת ההתקשרות:** התובע ידע שהקבוצה נמצאת בליגה חובבנית (ליגה שלישית) ולקידום הספורט בקרב עולי אתיופיה. תקציב האגודה היה נמוך מאוד, מה שמרמז על מניע חברתי ולא כלכלי טהור. * **אופי היחסים:** בעוד שהתובע נאלץ להשתתף באימונים ובמשחקים וככל הנראה ציית למאמן, הראיות הראו היעדר אכיפה קפדנית על היעדרויות וללא קנסות מוכחים. הקבוצה סיפקה מדים אך לא נעליים. * **היקף ההכשרה/אינטגרציה:** התובע עבד בעבודה אחרת כטבח, תוך הפגנת הבנה בתעסוקה מסורתית, ופעילות הצוות לא מנעה עבודה אחרת. * **רווח כספי:** התקציב הנמוך והיעדר ראיות לרווח כספי מהשתתפות התובע היו המפתח. עמדת התאחדות הכדורגל שקבוצות חובבניות אינן דורשות אישור תקציב תמכה בכך עוד יותר. * **כוונת הצדדים:** האיגוד הצהיר כי אינו יכול לשלם משכורות ואין בכוונתו ליצור יחסי עובד-מעביד. צוינה מודעות התובעת למעמד החובב והיעדר חוזים פורמליים (לחיצת יד בלבד). בית המשפט גם מתח ביקורת על היעדר הסכם רשמי, אך הכיר במודעות של התובע. * **הקשר תעשייתי:** בית המשפט הדגיש את ההקשר התעשייתי הכללי של ליגות חובבניות שבהן יחסי שחקן-קבוצה בדרך כלל אינם נחשבים לתעסוקה. הוא לא מצא נסיבות חריגות לסטות מנורמה זו. * **הבחנה מהתנדבות:** למרות שבית המשפט אינו מוקד עיקרי, הוא ערך הקבלות לפסיקה בנושא מתנדבים, במיוחד ב-**Civil Appeal (National) 30279-05-19 Zar v. מטאש**, שהבחין בין עבודה מילולית לבין היעדר יחסי עובד-מעביד בהקשרים של התנדבות. זה חיזק את הרעיון שביצוע עבודה אינו שווה אוטומטית להיות עובד אם מערכת היחסים הבסיסית אינה של העסקה. * **מסקנה לגבי ליגות חובבניות:** בית המשפט הגיע למסקנה כי מצבו של התובע אינו מציג נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהקביעה הרווחת בליגות חובבניות, בהן לא נמצאים בדרך כלל יחסי עובד-מעביד. גורמים כמו מודעות השחקן למצב הליגה, גובה התשלום, היעדר תלושי שכר והיעדר אמצעי משמעת נוקשים הצביעו כולם על יחסי עבודה. בעיקרו של דבר, בית המשפט יישם עקרונות מבוססים של דיני עבודה תוך הכרה בהקשר הספציפי של ספורט חובבני, אימוץ ושכלול מבחנים כדי להבחין בין תעסוקה אמיתית לבין השתתפות בפעילויות ספורטיביות חובבניות. בפסק הדין הודגש כי בהיעדר נסיבות חריגות או כוונה ברורה ליצור יחסי עבודה, השתתפות בספורט חובבני, גם בהחזר כספי כלשהו, אינה נחשבת בדרך כלל להעסקה על פי חוק הביטוח הלאומי.