עת"מ 29732-12-21

תקציר

המשרד לשירותי דת הודיע על ביטול חוזה שניתן במכרז פומבי, והפך את הסעד המבוקש של העותרת – ביטול הזכייה והענקת המכרז מחדש לעותרת – בטל. בית המשפט דחה את העתירה בעילה של חוסר תום-לב, שכן הסעד המבוקש כבר אינו רלוונטי בשל שינוי הנסיבות. בעוד שהעותרים רצו שבית המשפט יכריע תחילה לגופה של עתירתם ורק לאחר מכן ישקול להמירה בתביעת נזיקין, קבע בית המשפט כי ניתן לברר את טענות העותר באמצעות תביעה מנהלית לפיצויים, אשר תשאיר פתח לסעד כספי. בית המשפט לא קיבל את מתווה העותר, שכן הוא היה מחייב הכרעה בעתירה לגופה, דבר שלא התאפשר עוד בשל יתירות הסעד המבוקש. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי העותרת לא ביקשה להמיר את העתירה בתובענה מנהלית לפיצויים למרות שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותר היה חופשי להגיש תביעה מנהלית לפיצויים – תביעה נפרדת – אם רצה בכך, מבלי שבית המשפט הביע דעה לגופו של עניין. פסק הדין לא כלל צווי הוצאות, וכל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו.