ת"פ 1406-10-21

תקציר

פסק דין זה מתאר את עניינם של נאשמים רבים שהורשעו בבריחה ממשמורת חוקית או בסיוע וסיוע לבריחה מבית סוהר בישראל. נאשמים 1 עד 6 הורשעו בבריחה ממעצר, ואילו נאשמים 7 עד 11 הורשעו בסיוע לבריחה. הבריחה תוכננה ובוצעה במשך מספר חודשים, בהשתתפות אסירים רבים והביאה לבריחה חסרת תקדים במנהרה מכלא גלבוע. בין הנמלטים היו אסירים ביטחוניים המרצים עונשי מאסר בגין עבירות חמורות כגון רצח וטרור. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים שנפגעו מהבריחה, את כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיפי חוק העונשין הרלוונטיים, את נסיבות העבירה ואת מדיניות הענישה הרווחת. נקבע כי העבירה פגעה קשות בשלום הציבור, בשלטון החוק ובניהול תקין של בתי הסוהר. תסכולם של הנאשמים ממאסרם או מתנאיו לא נחשב לנסיבה מקילה. נבדק חלקו של כל נאשם בבריחה, כאשר נאשמים 1 עד 6, שנמלטו בפועל מהכלא, קיבלו עונש חמור יותר מנאשמים 7 עד 11, שסייעו לבריחה. בית המשפט ציין את התחכום והארגון של תכנית הבריחה, את פעולות ההכנה ואת הסיכון הפוטנציאלי לציבור הנשקף מבריחת אסירים מסוכנים. טווח הענישה ההולם לנאשמים 1 עד 6 נקבע על 4 עד 6 שנות מאסר, ואילו הטווח לנאשמים 7 עד 11 נקבע על 3 עד 5 שנות מאסר. לאחר ששקל גורמים נוספים, כגון עברו הפלילי של כל נאשם והסנקציות המשמעתיות שהוטלו, הטיל בית המשפט עונשי מאסר בפועל של 5 שנים על נאשמים 1, 2, 3, 4, 5 ו-6, ו-4 שנים על נאשמים 7, 9, 10 ו-11. גזרי הדין הורו לריצוי ברצף עם כל מאסר או מעצר אחר שהנאשמים כבר ריצו. כמו כן הוטלו קנסות ומאסרים על תנאי. הכרעת הדין נועדה לשקף את חומרת העבירה ותוצאותיה, תוך התחשבות בדרגות השונות של השתתפותו של כל נאשם בתכנית הבריחה.