ת"א 17576-10-05

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסעד זמני המבוססת על מספר עילות משפטיות, לרבות הפרת סימן מסחר וגניבת עין. האחרון מתייחס לעוסק הגורם בטעות לנכס או שירות להיחשב כנכס של עוסק אחר. כדי לבסס גניבת עין, על התובע להוכיח קיומו של מוניטין בנכס המוצע, דבר הדורש להוכיח כי הציבור מזהה את המוצר עם התובע. במקרה זה טענה המבקשת כי עיצובי השעונים שלה, הכוללים אלמנטים ייחודיים כגון אבני סברובסקי המפוזרות על פני השעון, היו מקוריים ורכשו מוניטין בשוק. עם זאת, במהלך החקירה הנגדית נמצאו טענות המבקש חסרות ולא מדויקות. היא לא סיפקה ראיות התומכות בתהליך העיצוב שלה ובבעלות על התבניות, והתברר כי עיצובים דומים לדגם שהופר לכאורה שלה קיימים בשוק, ובכך ערערו את טענותיה לייחודיות. כמו כן, הודתה המבקשת כי חלק מרכיבי השעון נבחרו מתוך המלאים הקיימים וניתן היה למכור את המוצר תחת שמות מותג שונים. הדבר מצביע על חוסר מוניטין וייחוד, שהם קריטיים לביסוס גניבת עין. ככלל, בית המשפט מצא את טענותיה של המבקשת בלתי משכנעות והגיע למסקנה כי היא לא הוכיחה סיכויי הצלחה מספיקים כדי להצדיק סעד זמני. משכך, נדחתה הבקשה, וחויבו המבקשים בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.