ת"א 1358/01

תקציר

התובעת במקרה זה תבעה את מינהל מקרקעי ישראל להשבת הוצאות פיתוח שהוצאו במסגרת מכרז לפיתוח קרקעות. התובעים טענו כי הוטעו בכך שהמינהל הציג את הוצאות הפיתוח כשכר טרחה נדרש, שנקבע על פי גודל הקרקע ומיקומה ולא כדרישה עסקית. המינהלת טענה כי המכרז נערך כדין וכי פרשנותה של התובעת למונח "הוצאות פיתוח" אינה סבירה. בית המשפט מצא כי בעוד שפרשנותו של התובע סבירה, אין זה סביר מצדם שלא לבחון את הסכום הנקוב של הוצאות הפיתוח שנגבו, במיוחד לאור ניסיונם בתחום הנדל"ן והבנייה. כמו כן, בית המשפט קבע כי המינהל לא הציג מצג שווא לגבי מהות הוצאות הפיתוח. לפיכך, התביעה להשבה נדחתה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת ביצעה כמה עבודות פיתוח בעצמה, אשר בגינן לא קיבלה החזר. המינהל חויב להחזיר את עלות העבודות, שכללו התקנת מדרכה ברחוב מרגוזה, צמודה למדד ממועד התשלום, בצירוף ריבית כדין. התובעת ביקשה גם חשבונית בגין המע"מ ששילמה על הוצאות הפיתוח, דבר שבית המשפט דחה, ובכך אישר את עמדת המינהל כי לא הייתה חייבת להוציא חשבונית מס. לבסוף, נוכח ניהולו הכושל של התובע, הורה בית המשפט לנתבעת לשאת בהוצאותיה בסך של 20,000 ₪.