ת"א 2983/00

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. ביום 8.2.99 נחתם מסמך בין התובעת לנתבעת בדבר מכירת מחצית הזכויות בנכס. המסמך נראה כממלא אחר הדרישות להיחשב כחוזה מחייב, אך על בית המשפט לבחון את כל הנסיבות. התובע טען כי הנתבע סירב לחתום על חוזה מסודר, ואילו הנתבע טען ההפך, וכי התובע היה מודע לכל פרטי הנכס. בית המשפט קיבל את גרסת הנתבעת לאירועים, וקבע כי סירובה של התובעת לחתום על הסכם שיתוף מנע את קיום החוזה. המסמך נראה כמזכר מחייב, אך תביעת התובעת לפיצויים בגין הפרת ההסכם לא הייתה מוצדקת שכן הנתבעת הייתה מוכנה להמשיך במכירה והתובעת היא זו שסירבה. בנוסף, תביעת הפיצויים שהוסכמה מראש לא הייתה תקפה, שכן הצדדים לא קבעו מועד לחתימת החוזה, ונראה כי התנהגותו של התובע לא הייתה בתום לב. ככלל, השופט פסק לטובת הנתבע, דחה את התביעה והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו.