ע"פ 47045-11-12

תקציר

הערעור על הרשעתו של המערער בשהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל נדחה. בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו המשולשות של המערער: ראשית, טענת העדר אחריות פלילית בשל פרשנות לכאורה של יסודות העבירה נתפסה כטענה עובדתית ומתגוננת שלא הובעה לפני שלב הסיכום, והיה קושי להעלות טענה כזו בהליך הפלילי. שנית, נסיבותיו הספציפיות של המקרה לא תמכו בטענות המערער בדבר פגם בשיקול הדעת להגיש כתב אישום ולהמשיך בהליכים. שהייתו הבלתי חוקית הממושכת של המערער בישראל, יחד עם ידיעתו בדבר הצורך להסדיר את מעמדו, שללו כל טענה להגנה מפני צדק או פגם מינהלי. לבסוף, הסכים בית המשפט קמא עם דחייתו של בית משפט קמא את טענות ההגנה החלופיות של המערער בדבר סייגים "הכרחיים" ו"טריוויאליים", שכן למערער היו אמצעים אחרים להסדרת מעמדו, אך הוא נמנע מכך במשך תקופה ארוכה. השופטים, ד"ר יגאל מרזל, גילה כנפי-שטייניץ ואריה רומנוב, דחו פה אחד את הערעור ואישרו את החלטת בית המשפט קמא.