רע"א 8914/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הסכסוך המקורי היה בין האגודה להתיישבות שיתופית ע"מ ע"ש עזריאל מושב עובדים בע"מ לבין בני הזוג שרעבי, חבריה, בנוגע לחובות כספיים של בני הזוג שראבי לאגודה. האגודה טענה כי השראביים חייבים להם סכום כסף, אך השראביים הגישו התנגדות מנומקת לגבי החוב. התיק הובא בפני משקם, שמינה מומחה שיבדוק את הספרים והרישומים של שני הצדדים כדי לקבוע את הסכום המדויק של החוב. המומחה מצא פגמים ברישומי האגודה והמליץ לתקנם, החלטה שנתמכה על ידי המשקם. ההתאחדות לא נענתה לדרישות אלה, גם לאחר שניתן לה זמן נוסף לעשות כן. כתוצאה מכך, ביטל המשקם את תביעת החוב של האגודה נגד השראבי, ובמקום זאת מצא כי האגודה חייבת כספים לשרעבים, תוך התחשבות בפסקי דין קיימים וקיזוזים הדדיים. האגודה ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שאישר את פסק דינו של המשקם. לאחר מכן הגישה ההתאחדות בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר, אך בקשתה נדחתה. דחיית בקשת רשות הערעור התבססה על העיקרון לפיו בקשות מסוג זה אינן נענות כדבר שבשגרה, וכן לגופו של עניין. נטל ההוכחה לחוב נפל על האגודה, אך הם לא הצליחו לספק ראיות מספיקות בשל חוסר ארגון והיעדר רישומים מהימנים. בינתיים הגישו בני הזוג שראבי התנגדות סבירה, ודו"ח המומחה תמך בעמדתם. טענת האגודה כי רישומיהם הושמדו לא התקבלה, שכן באחריותם לשמור על רישומים מדויקים ובזמן. ככלל, פסק הדין חיזק את החלטות המשקם ובית המשפט המחוזי, והדגיש את הצורך של האגודה להציג ראיות מהימנות לתמיכה בטענותיה, דבר שלא עשתה. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך שמירה על פסקי הדין הקודמים.