ב"ש 91420/07

תקציר

נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה, אך הוא זוכה מחמת הספק והורה על שחרורו. בעקבות זיכויו ביקש המבקש מבית המשפט פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין, בגין נזקים שונים שנגרמו לו כתוצאה מההליך המשפטי נגדו, לרבות הוצאות הגנה, שיפוי בגין מעצרו, מעצר בית ומאסר. המשיב התנגד לבקשה, בטענה כי המקרה אינו נופל בגדרו של סעיף 80, ולכן המבקש אינו זכאי לכל פיצוי. בית המשפט בחן האם הוכיח המבקש כי עניינו נופל בגדר שתי החלופות המפורטות בסעיף 80(א) לזכאות לפיצויים, ולאחר מכן לגובה הפיצוי. בית המשפט מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח כי אין בסיס להאשמתו, שכן קיימות ראיות מספיקות הקושרות אותו לביצוע העבירה. עם זאת, היא הייתה מוצדקת בחלופה השנייה, שכן היו נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי. התנהגותו של המבקש במהלך החקירה והמשפט, לרבות מסירת אליבי כוזב, הפריעה לחשיפת האמת, ובכך הפחיתה את זכאותו לפיצויים. יתר על כן, אופי זיכויו מחמת הספק היווה שיקול להפחתת סכום הפיצוי. השופט קבע כי המבקש זכאי לפיצוי בגין תקופת המאסר אך לא בגין מעצר בית, שכר טרחת עורך דין או נזקים כלכליים. בהתחשב במכלול הנסיבות, נפסק למבקש פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין שנת המאסר.