ע"פ 71845/04

תקציר

המערערים הואשמו בשורה של עבירות מס לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, לרבות ניכוי מס תשומות ללא חשבונית מס כדין, הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה ובתחבולה, בעקבות גילוי חשבוניות כוזבות ופיקטיביות רבות שהיו ברשותם. עיקר טענתם של המערערים נסובה סביב היסוד הנפשי הנדרש לעבירות המס, שלטענתם לא היה קיים במקרה זה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, ומצא ראיות מספיקות לכוונת המערערים להעלים מס. גם טענות המערערים בדבר ריבוי האישומים ואי עדותו של עד מפתח נדחו, שכן בית המשפט לא מצא עיוות דין במספר האישומים וציין כי המערערים יכלו לזמן את העד בעצמם. בהתייחסו לעבירות הספציפיות, התייחס בית המשפט תחילה לעבירות חוק מע"מ. היא הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא כי הסבריהם של המערערים למעשיהם לא היו סבירים וכי הם מסרו ביודעין דיווחים כוזבים המבוססים על חשבוניות שלא שיקפו את המציאות העסקית. אשר לעבירות על פקודת מס הכנסה, קיבל בית המשפט את קביעתו של בית משפט קמא כי המערער השתתף בהונאת רשויות המס. כמו כן, נקבע כי מודעותם של המערערים למעשיהם השתרעה על כוונה להתחמק מתשלום מס, והביאה להרשעתם בעבירות לפי סעיפים 220(1), 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה. בית המשפט בחן כל חברה המוזכרת בכתב האישום בנפרד ומצא ראיות מספיקות לאשמת המערערים ברוב המקרים. לגבי חברת B.A, עדותו של שגב חשפה את חוסר ידיעתו על היצרן בפועל של החלקים, והתנהגותו הצביעה על סבירות גבוהה לכך שהיה מודע לחוסר הלגיטימיות של החשבוניות. באשר לחברת בילור, למרות כמה עסקאות בפועל, אינדיקציות ברורות הראו כי שגב ידע שהחשבוניות אינן משקפות את הצדדים האמיתיים לעסקה. בית המשפט הרשיע את המערערים בגין חשבוניות אלה, אך הפחית את הסכום ב-10% לצורך התחשבות בעסקאות האמיתיות. במקרה של חברת י.צ. קבע בית המשפט כי שגב פעל ברמת הסתברות גבוהה לכך שמעשיו עלולים להוביל להעלמת מס, למרות טענותיו לתמימות. הראיות שהוצגו, לרבות סתירות בהודעותיו, תמכו במסקנה זו. עם זאת, לגבי חברת IBT, בית המשפט נתן למערערים ליהנות מהספק בשל טיב הראיות והנסיבות הספציפיות. ככלל, הציע בית המשפט לקבל את ערעורם של המערערים באופן חלקי, ולזכות אותם ב-10% מחשבוניות בילור. בית המשפט דחה את ערעורם בנוגע ליתר עבירות חוק מע"מ. ערעור המדינה בעניין חשבוניות IBT נדחה, תוך שמירה על טובת הספק. ערעור המדינה בעניין יתר החברות התקבל, והמערערים הורשעו בעבירות לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. באשר לגזר הדין, הדגיש בית המשפט את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני עבירות מס ואת הצורך בענישה מחמירה. היא הציעה להטיל על שגב 10 חודשי מאסר בפועל וקנס של 150 אלף שקל, או 5 חודשי מאסר במקום הקנס. לא הוצעו שינויים בשאר רכיבי המשפט.