ת"א 1362/93

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך ערבות להלוואה, במסגרתו ערבו המבקשים להלוואה שנטלו בני זוג מהבנק המשיב. הלווים משכנו את דירתם כבטוחה אך בהמשך הסדירו את החזר ההלוואה בתשלומים, מה שהוביל להסרת המשכנתא. למרות מכירת הדירה, הלווים לא כיבדו את הסדר התשלומים, מה שגרם לבנק לתבוע אותם ואת הערבים. המבקשים טענו כי ערבותם מותנית בקיומה של המשכנתא, אשר ניטלה ללא ידיעתם. עם זאת, הבנק טען כי המבקשים ויתרו על זכויותיהם והערבות נותרה בתוקף. בית המשפט נדרש לקבוע האם חוק החוזים האחידים חל על מערכת היחסים שבין הבנק לערבים, ואם ההוראות בכתב הערבות מהוות תנאים מקפחים על פי החוק. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשים, בקובעו כי יש לראות בכתב הערבות חוזה אחיד, וההוראות הנדונות אכן מפלות. זאת ועוד, פעולות הבנק בנטילת המשכנתא ללא ידיעת הערבים שללו מהמבקשים את זכויותיהם. לפיכך, יש לבטל או לתקן את התנאים המפלים, ולהיעתר לבקשת רשות להתגונן. הבנק חויב לשאת בהוצאות המבקשים, והתביעה נדחתה.