LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"צ 53084-11-25

החלטה עבודה אזורי תל אביב

📋
מספר הליך53084-11-25
📂
סוג הליךת"צ
📅
תאריך15 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםנתנאל אלמליח נ. אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםחופית גרשון-יזרעאלי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ת"צ 53084-11-25) מיום 15.2.2026: ### רקע עובדתי המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בטענה לאי-התחשבות בוותק ענפי (בענף הבנייה) ובוותק שירות צבאי לצורך חישוב זכויותיו. המשיבה ביקשה לסלק את הבקשה על הסף בהתבסס על שני טיעונים עיקריים: 1. **חסם משפטי:** קיום הסכם קיבוצי החל על המשיבה, המקים חסם לפי פריט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. 2. **חוסר תום לב:** אי-גילוי בדבר הליך מקביל בעילות דומות שהוגש בבית דין אחר כנגד מעסיק אחר. ### ניתוח עקרונות משפטיים וחידושים #### 1. המדיניות השיפוטית בסילוק תובענה ייצוגית על הסף בית הדין מדגיש כי הנטייה בפסיקה (בהתאם להלכת *Facebook Ireland Limited*) היא לצמצם את השימוש בסעד הדרסטי של סילוק על הסף. הכלל המנחה הוא שסילוק כזה ייעשה רק ב"מקרים קיצוניים וחריגים" שבהם ברור כי אין לטענות התובע כל תוחלת. בית הדין מיישם עיקרון זה וקובע כי מקום שבו קיימת מחלוקת עובדתית או משפטית מהותית הדורשת בירור, אין מקום לחסום את התובע בפתח הדיון. #### 2. תחולת הסכם קיבוצי ושימוש ב"השתק" או מניעות חידוש/דגש משפטי מעניין בהחלטה נוגע להתנהלות המשיבה מול המבקש: * בית הדין קבע כי טענת המשיבה בדבר תחולת הסכם קיבוצי נחלשת כאשר ב"פנייה המוקדמת" שקדמה להגשת התביעה, המשיבה לא העלתה טענה זו, ואף התייחסה ל"צו הרחבה" ולא להסכם קיבוצי. * **העיקרון המשפטי:** משתמע מהחלטה זו כי מעסיק אינו יכול להפתיע את העובד בשינוי חזית מהותי בשלב הדיוני מבלי שזו הועלתה במגעים המוקדמים, וכי יש משקל ליצירת מצג עובדתי מוקדם לגבי אופי ההעסקה (אישי לעומת קיבוצי). #### 3. חובת הגילוי בהליכים מקבילים בית הדין מבהיר סוגיה פרוצדורלית חשובה בנוגע לחובת הגילוי בתובענות ייצוגיות: * נקבע כי **אין חובת גילוי** לגבי הליך משפטי אחר המתנהל כנגד **מעסיק אחר**. * **החידוש:** החובה לדווח על הליכים קודמים או תלויים ועומדים מוגבלת לזהות בין הצדדים או לעילות המקימות השתק ישיר. היעדר גילוי של הליך בבית דין אחר כנגד צד שלישי אינו מהווה חוסר תום לב המצדיק את סילוק התביעה על הסף. #### 4. ניהול דיוני יעיל בית הדין מאמץ גישה פרגמטית: במקום להכריע בטענות הסף בנפרד, הוא מאחד את בירורן יחד עם בירור הזכות לנהל את התובענה כייצוגית. המשמעות היא ששאלות הסף (האם חל הסכם קיבוצי, האם קמה עילת תביעה בוותק הצבאי) אינן מופרדות מהדיון במהות הייצוגיות, אלא נבחנות כחלק ממקשה אחת בשלב המקדמי, תוך מתן זכות טיעון מלאה לצדדים. ### סיכום ההחלטה משקפת גישה ליברלית של בית הדין לזכות הגישה לערכאות בתובענות ייצוגיות, תוך שהיא מציבה גבולות ברורים לטענות סילוק על הסף: 1. **אי-העלאת טענות בשלב הפנייה המוקדמת** פוגעת ביכולת המעסיק להסתמך עליהן מאוחר יותר כדי לסלק תביעה. 2. **חובת הגילוי** מוגבלת להליכים שיש בהם זהות צדדים, ואין להרחיבה להליכים כלליים בענף. 3. **הכרעה בבקשות סילוק** תידחה בדרך כלל לשלב הדיון בבקשת האישור עצמה, אלא אם מדובר בחוסר עילה מובהק וקיצוני.

חקיקה מקושרת

חוק תובענות ייצוגיות

ת"צ 53084-11-25 נתנאל אלמליח נ. אייל פרץ יזמות ונדל"ן 2011 בע"מ, עבודה אזורי (15.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית