בג"צ 1639/22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לעתירה שהגיש העותר, שהורשע בהחזקה בתנאי עבדות ובאונס בנסיבות מחמירות בהליך פלילי. העותרים ביקשו להציג חומרים מהליך פלילי זה במסגרת הליך אזרחי נפרד המתנהל נגדם, ביוזמת המשיב 4, אשר תבע פיצויים בגין נזקי גוף ונפש. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן להגיש את החומרים רק אם העותרים קיבלו החלטה מבית המשפט המחוזי המתירה את הגשתם בתוך 60 יום. לאחר מכן פנו העותרים לבית המשפט המחוזי, אך בקשתם נדחתה בטענה שהדבר יפגע בפרטיותם של נפגעי העבירה. ערעור על החלטה זו נדחה אף הוא על ידי בג"ץ, בשל שיהוי בהגשה, ובקשה נוספת לעיון חוזר נדחתה אף היא. פסק הדין הנוכחי מאשר, אפוא, את ההחלטות הקודמות ודוחה את בקשת העותרים להציג את חומרי ההליך הפלילי בתיק האזרחי. בג"ץ מדגיש כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור להחלטות שיפוטיות, למעט במקרים חריגים שיש בהם פגמים יסודיים בהליך השיפוטי. מאחר שהעותרים לא העלו טענות כאלה וטענותיהם מופנות לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שאינו בתחום תיק זה, העתירה נדחית ללא תגובת המשיבים.