עמ"נ 55160-03-24

תקציר

השופט דחה הן את הבקשה והן את הערעור בשל היעדר ראיות התומכות בטענות לאי סדרים בבחירות. השופט הדגיש את חומרת הזיוף לכאורה, שתואם בין קלפיות רבות, אך מצא את הטענות בלתי סבירות ואינן נתמכות בראיות. המבקשים לא עמדו בדרישת הסף לצו לפי סעיף 96א לחוק הבחירות, הקובע מקרה לכאורה והשפעה פוטנציאלית על חלוקת המנדטים. התצהירים שהוגשו היו חלשים, לא עקביים וסותרים את נהלי הבחירות הרשמיים. יתר על כן, הבקשה הוגשה בשיהוי בלתי סביר, שהביא גם לדחייתה. באשר לערעור קבעה השופטת כי המבקשים לא הוכיחו פגמים כלשהם בהליך הבחירות, במיוחד נוכח אופיו הפלילי של הזיוף לכאורה. המבקשים לא הביאו כל ראיה קונקרטית, ובמקום זאת הסתמכו על טענות כלליות. השופט דחה גם טענות נוספות שהועלו במהלך הדיון כהרחבה בלתי מותרת של היקף הערעור. מאחר שלא הוכחו פגמים, לא היה צורך לבחון אם הם יכלו להשפיע על תוצאות הבחירות. השופט גם דחה את הבקשה להעביר את התיק למשטרה לצורך חקירה נוספת, וקבע כי יש די ראיות כדי להכריע בעניין וכי הערעור לא ביקש סעד כזה מלכתחילה. משכך, הבקשה והערעור נדחו, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.