עמ"ק 514/06

תקציר

פסקי הדין בתיקים אלה נסובים סביב הפעלתם של מספר עסקים הממוקמים בקניון, ללא רישיונות העסק הנדרשים, או עם רישיונות שפג תוקפם. הנאשמים הואשמו בעבירות שונות לפי סעיפים 4, 7(א) ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. לחלק מהרישיונות ניתנו באופן קבוע, ובאחרים נקבעו תנאים מפורשים הנוגעים לאמצעי בטיחות אש, המחייבים את העסקים להחזיק בהיתרי אש תקפים. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב אחריותם של בעלי העסקים לשמירה על אמצעי בטיחות אש בשטחים ציבוריים משותפים בקניון, אותה דרשה רשות הכבאות. עמדת רשות הכבאות הייתה כי יש להתייחס לכל המבנה, לרבות השטחים הציבוריים, כיחידה אחת, וכי האישור יינתן רק לאחר יישום אמצעי בטיחות אש ברחבי המבנה. הנאשמים טענו כי הם אינם אחראים על השטחים הציבוריים, כי המדינה התמהמהה בהגשת כתבי האישום וכי חברת הניהול של הקניון אחראית להיעדר אמצעי בטיחות אש. הם טענו כי נסיבותיהם היוו היעדר כוונה פלילית, וביקשו זיכוי בעילה של ספק סביר והגנה מפני צדק. עם זאת, השופט קבע כי על בעלי העסקים מוטלת האחריות לדאוג לבטיחות השטחים הציבוריים, מה גם שחברת הניהול הפסיקה לפעול. השופט הרשיע את הנאשמים בסעיפי האישום, והדגיש כי ביטחון הציבור קודם לאינטרסים פרטיים. הנאשמים בת"ק 514/06 וברע"א 515/06 זוכו מהאישומים, אולם רישיונותיהם לא כללו תנאים הנוגעים לאמצעי בטיחות אש, והמדינה לא הוכיחה כי הפרו את תקנות שירותי הכבאות.