ת"א 3275-05-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה על סך 710,119 ₪ ובתביעה שכנגד על סך 948,690 ₪, שתיהן נובעות מסכסוך שהחל עם רכישת דירה בשנת 2005. הדירה חולקה שלא כדין לארבע יחידות, והתובע, שהיה מודע לכך, קשר קשר עם הנתבע להטעות את הרשויות. התובע, שהתגורר בחו"ל, האשים את הנתבע בניצול היעדרותו וחוסר ידיעתו בעברית, ואילו הנתבע האשים את התובע בביצוע שינויים בדירה שלא כדין. התביעה העיקרית עתרה לתשלומים שונים, לרבות יתרות שכר דירה, תשלומי מסים ופיצוי בגין הרחבה שמעולם לא בוצעה. בתביעה שכנגד נטען כי השינויים הבלתי חוקיים שביצע התובע בדירה גרמו לנתבעת נזק וביקשה תשלום עבור שיפוצים, אובדן דמי שכירות וירידת ערך הדירה. בית המשפט פסק לטובת התובעת ברוב סעיפי התביעה העיקרית, ופסק 247,279 ₪ בתוספת ריבית והוצאות. בית המשפט קבע כי טענות התובע תקפות ברובן, בעוד שטענות הנתבע סותרות ואינן נתמכות בראיות. התביעה שכנגד נדחתה במלואה, שכן בית המשפט קבע כי הנתבע סיכל את רישום הבית המשותף בעצמו ואינו זכאי לפיצוי. הנתבעים חויבו לשלם 247,279 ₪ בתוספת ריבית עבור התביעה העיקרית ו-60,000 ₪ בתוספת ריבית עבור התביעה שכנגד, שני סכומים שישולמו ביחד ולחוד.