ה"פ 177290/99

תקציר

המשיבה, עמותה, העמידה את המבקש - חבר האגודה - בשנת 1992 לדין משמעתי בגין עבירות של מרמה ושחיתות. המבקש הורשע, נקנס והותלה. המבקש ערער על פסק הדין אך ללא הצלחה. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה פרוצדורלית על דחיית המשך ההליכים עד להכרעה בעניינו בבית המשפט המחוזי. בינתיים המשיך המשיב לשלם את שכרו של המבקש. בשנת 1999 הודיעה המשיבה למבקש כי תפסיק לשלם את שכרו וזכויות סוציאליות אחרות. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה נגד המשיב, בטענה כי ההחלטה להפסיק את התשלומים אינה חוקית וביקש צו מניעה זמני. התביעה התקבלה, והמשיב נדרש לחדש את תשלומי השכר והזכויות הסוציאליות למבקש עד לקבלת החלטה סופית בדבר חברותו בעמותה. כמו כן חויב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המבקש. השופט הדגיש את חשיבות חופש העיסוק, הזכות לסיום מהיר של הליכים והזכות לקניין פרטי, וקבע כי התנהלות המשיב הייתה בלתי סבירה ובלתי צודקת. זאת ועוד, השופטת ציינה כי סוגיית ההשעיה והשלכותיה לא זכו להתייחסות מספקת בתקנון העמותה, והורתה למשיבים להבהיר את העניין בתקנון. למבקש ניתנה זכות ערעור, ופסק הדין הותר לפרסום.