ת"צ 38731-08-15

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך של משקיעים בניירות ערך של חברת די-פארם בע"מ, המפתחת מוצרים פרמצבטיים, שהפסידו סכום כסף משמעותי לאחר שהשקיעו בחברה. המשקיעים הגישו בקשה לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית נגד החברה, בטענה כי החברה הטעתה אותם בכך שמסרה פרטים מטעים על תוצאות מחקר התרופה שלב IIb לטיפול בשבץ מוחי ומחקר פאזה III הקרוב בתשקיף החברה ובדוחות נוספים, שהובילו אותם להחליט להשקיע. לטענת המבקשים, החברה ידעה שמחקר התרופה נכשל אך בחרה להציג אותו כהצלחה. עוד טוענים המבקשים כי החברה הייתה צריכה לספק פרטים נוספים על המחקרים בתשקיף ובדוחות אחרים, אך לא עשתה כן, דבר המהווה פרט מטעה. עוד טוענים המבקשים כי גם דיווחים נוספים של החברה, לרבות מצגות וראיון עיתונאי, כוללים פרטים מטעים. המשיבים טוענים כי כל הדוחות היו מפורטים כראוי וכי טענות המבקשים מבוססות על אי הבנה של תהליך המחקר הקליני ומטרת השלבים השונים של המחקר. בית המשפט בחן את הרקע הנורמטיבי של המקרה, לרבות עקרון בדיקת הנאותות וחובות הדיווח של חברות שניירות הערך שלהן מוחזקים בידי הציבור, וכן הגדרת פרט מטעה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה לשאלה האם בדוחות החברה יש פרט מטעה. בית המשפט מצא כי הדיווחים בתשקיף החברה לגבי תוצאות מחקר שלב IIb ומחקר שלב III הקרוב אינם מטעים. בית המשפט פירט את תוצאות מחקר שלב IIb, כולל העובדה שנקודת הסיום העיקרית של המחקר, שנצפתה במטרה משנית, לא הושגה. בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי אי השגת המטרה העיקרית לא הצביעה על כישלון של המחקר כולו, בהתחשב במטרות הכלליות של מחקר שלב IIb, שהיו לבחון את הבטיחות והיעילות הפוטנציאלית של התרופה. בית המשפט הדגיש כי המשקיע הסביר חסר ידע מעמיק בשבץ מוחי ובמחקרים קליניים ולא יוכל לקבוע אם מחקר מוצלח או לא. לכן, כל מצג שווא של המונחים "הצלחה" או "כישלון" הוא בעל חשיבות רבה עבורם. בית המשפט מצא כי מתצהירי המומחים וחוות הדעת של המשיבים עולה כי המחקר השיג את מטרותיו וכי תיאור המחקר על ידי החברה כהצלחה אינו מטעה. בית המשפט בחן גם את טענות המבקשים כי היו פרטים שהיו אמורים להיחשף בתשקיף אך לא נמסרו. בית המשפט דחה טענות אלה, והדגיש כי עקרון בדיקת הנאותות אינו מחייב גילוי של כל העובדות הידועות לחברה אלא רק מידע מהותי הדרוש למשקיע הסביר לצורך קבלת החלטות השקעה. הפרטים הנוספים שנטענו על ידי המבקשים לא נחשבו מהותיים, והשמטתם מהתשקיף לא הייתה מטעה. בית המשפט הגיע למסקנות דומות לגבי טענות המבקשים בנוגע לדיווחים אחרים של החברה, לרבות מצגות וראיון עיתונאי, ולא מצא בהם פרטים מטעים. ככלל, קבע בית המשפט כי אין אפשרות סבירה שתביעות המבקשים יוכרעו לטובת הקבוצה. לפיכך, נדחתה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בנוסף, חויבו המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים, לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 50,000 ₪.