צ"ה 22945-05-19

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת בקשת העותר להרוס מבנים שבבעלות המשיב. המבנים המדוברים, הממוקמים בירושלים, נחשבים ל"עבודה אסורה" שכן נבנו ללא היתר. ההחלטה מתבססת על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, המבנים הוכרו כמבנים בלתי מורשים ללא היתרי בנייה תקפים. שנית, קיים אינטרס ציבורי מובהק בהריסה, הגובר על האינטרסים של המשיב. הקרקע דרושה להקמת קריית חינוך שתאכלס כ-6,000 תלמידים משכונת רמות, וההריסה הכרחית להמשך בניית הקמפוס. תכנונו של פרויקט זה הותווה ומומן בהרחבה, ולפיכך טענות המשיב בדבר עיכוב מצד העותרת אינן תקפות. זאת ועוד, המשיב לא הביא ראיות מספיקות לזכותו בקרקע, וטענותיו בדבר הפעלת מוסד לנוער חרדי במקום חסרות הוכחות קונקרטיות. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר אכיפה בררנית ואפליה, ולא מצא כל הצדקה לטענות. כפולש למקרקעין, המשיב אינו זכאי לדיון, וחוסר שיתוף הפעולה ביניהם בהמצאת מסמכים תקפים מחזק לגופה של העתירה. לפיכך מורה בית המשפט על הריסת המבנים, תוך פסיקת הוצאות לעותר. למשיב יש עד ליום 31.7.2020 לציית, ולאחר מכן יוכל העותר להמשיך בהריסה ללא הודעה נוספת.