ס"ע 1914-09-10

תקציר

התובעת, עובדת בחנות נעליים באילת בבעלות הנתבעת קלאסיק ומנהלה טל, תבעה פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין אי מתן ביטוח משני הנתבעים לאחר סיום העסקתה. קלאסיק הפעילה שלוש חנויות שנקלעו לקשיים כלכליים, מה שהוביל את טל לחבור לחברת קמאו שיווק נעליים בע"מ כדי להקים את דאדא להפעלת החנויות. התובעת טענה כי זהותה התעסוקתית נותרה לא ברורה לאחר הקמת הדאדא, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים הן מקלאסיק והן מדדא. הנתבעים הטילו את האחריות לפיצויי הפיטורים זה על זה. בית המשפט פסק לטובתה של התובעת, והורה הן לקלאסיק והן לדדא לשלם לה פיצויי פיטורים ביחד ולחוד. נמצא כי קלאסיק המשיכה להעסיק את התובעת לצד דאדא, ודדא ביצעה את פיטוריה. בית המשפט גם פסק לטובת בקשת התובע להסיר את מסך ההתאגדות, וקבע כי טל אחראי אישית לחובותיה של קלאסיק בשל התנהלותו המרמתית והמטעה בניהול ענייני החברה והפרת זכויותיה של התובעת. כמו כן, דאדא חויבה לשלם לתובעת פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה עבור כל תקופת העסקתה, ואילו קלאסיק וטל חויבו לשלם סכומים אלה עבור התקופה בה עבדה בקלאסיק. לבסוף, הונחו הנתבעים לפצות את התובע בגין הפרשות לפנסיה שלא שולמו. לתובע נפסק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.