דנ"פ 11180/02

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בעתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהגיש מוטי (מרדכי) מלמד על הרשעתו וגזר דינו בשורה של אישומים הקשורים להברחת סמים. מלמד הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן, ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמכים מזויפים, התחזות לאדם אחר ושיבוש חקירה. נגזרו עליו שש שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף שקל או שישה חודשי מאסר במקום הקנס. בית המשפט העליון דחה את ערעורו הן על הרשעתו והן על גזר דינו. מלמד הגיש עתירה לדיון נוסף, בה העלה שלוש סוגיות מרכזיות: עקרון השוויון ואחידות הענישה שהופר לכאורה משום שעונשו היה חמור יחסית לזה של שותפיו, הטלת קנס המוביל לפגיעה בחירותו ואי הכרה בבדיקת פוליגרף כראיה. עם זאת, השופט דחה את העתירה ולא מצא עילה לדיון נוסף, שכן פסק הדין לא סותר פסיקות קודמות של בית המשפט העליון או קובע תקדים חדש. השופטת ציינה כי עונשם הקל של השותפים נבע מהסדרי הטיעון ביניהם, והקנס שהוטל על מלמד לא היה גבוה במיוחד בהשוואה למקרים קודמים. לבסוף, בנוגע לבדיקת הפוליגרף, ציין השופט כי לבית המשפט תשתית ראייתית מוצקה לסתור את ממצאי הבדיקה וכי שאלות הבדיקה אינן נוגעות במישרין למעורבותו של מלמד בעבירה. לפיכך נדחתה העתירה, ולא יתקיים דיון חדש.