בג"צ 3823/22

תקציר

פסק הדין דן בעתירה המבקשת התערבות שיפוטית בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין הדלפת מידע רגיש. בית המשפט בחן את היקף התערבותו, תוך הכרה בשיקול הדעת הרחב של היועץ המשפטי לממשלה בעניינים פליליים בשל מומחיותו ואופיו המורכב של איזון האינטרסים הציבוריים. מבחינה היסטורית, בית המשפט התערב רק במקרים נדירים של חוסר תום לב או חוסר סבירות קיצוני בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה. במקרה זה, בית המשפט לא מצא עילה להתערבות, והדגיש כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מקיפה של גורמי אכיפת החוק הבכירים. בית המשפט ציין כי ההדלפות פוגעות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, אך הדגיש כי נדרש ריסון שיפוטי כדי לכבד את הפרדת הרשויות. בעוד שבעתירה נטען כי ההדלפה מזיקה ומצדיקה חקירה, בית המשפט מצא כי ההחלטה שלא לחקור הייתה סבירה, נוכח הסבירות הנמוכה להתחקות אחר ההדלפה והצורך בזהירות בשימוש באמצעי חקירה. בית המשפט הכיר בביקורת על העיכוב בקבלת ההחלטות, אך אישר את שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, וציין כי הוא עוצב על ידי שיקול דעת מקצועי. בית המשפט גם הכיר במאמצים המתמשכים לטפל בהדלפות באמצעים שאינם פליליים. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה נופלת בגדר הפעלת שיקול דעת סבירה, ודחתה את העתירה תוך פסיקת הוצאות לעותרת.