רע"א 49851-07-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשנת 2017, בדרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו למשיבה לכאורה עקב טיפול רשלני בבית החולים העמק בשנת 2014. בית משפט קמא מינה מומחה כירורגי, ד"ר גדעון סרוקה, אשר בחוות דעתו לא מצא רשלנות בטיפול במשיב. בקשתו המאוחרת יותר של המשיב לפסול את חוות דעת המומחה, בהתבסס על משוא פנים לכאורה הנובע מיחסי המומחה עם הרופא המטפל, נדחתה על ידי בית משפט קמא. עם זאת, בשל חשש למשוא פנים של המומחה, החליט בית המשפט למנות מומחה נוסף, ד"ר רם שפירא, מבלי לפסול את חוות דעת המומחה הקיימת. המבקש, שהוא ככל הנראה בית החולים או צד המעורב בתביעה, מבקש לערער על החלטה זו. לטענתם, היה על בית משפט קמא לאפשר טענות נוספות בטרם מינוי מומחה חדש, כי מינוי מומחה נוסף הוא צעד חריג, וכי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות. בנוסף, טוען המבקש כי היה על בית משפט קמא לפסוק הוצאות כנגד המשיב. עם זאת, סגנית נשיא בית המשפט, בטינה טאובר, דחתה את בקשת רשות הערעור מבלי לדרוש תגובה. הם קבעו כי החלטת בית משפט קמא בדבר אופן בירור התביעה ומינוי מומחה נוסף נתונה לשיקול דעתו ואין בה כדי לגרום לעיוות דין. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי גישתו הזהירה של בית משפט קמא ונימוקיו למינוי מומחה נוסף ראויים בהתחשב בנסיבות. ההחלטה היא, אם כן, סופית, ולא נפסקו הוצאות. המבקש רשאי להחזיר כל הפקדה שנעשתה ביחס לבקשה.