ת"א 2438/07

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים לא עמדו בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות במספר עסקאות הלוואה עם התובעת. באופן ספציפי, הנתבעים לא רשמו במדויק את סכומי ההלוואה, את קרנות ההלוואה, את שיעורי הריבית או את עלות האשראי בפועל בחוזי ההלוואה. כמו כן, הנתבעים לא גילו פרטים אלה לתובע, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, דבר המהווה הפרה חמורה של חובת הגילוי. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את הסכמי ההלוואה והורה על השבה הדדית של הכספים המעורבים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עם זאת, בשל הליכי פשיטת הרגל של התובעת והתנאי שהציבו הנתבעים למתן ההלוואות, קבע בית המשפט גם כי המשכנתאות הרשומות על רכושו של התובע יישארו במקומן עד לפירעון הכספים, על מנת למנוע הרעה שלא בצדק במצבו של הנתבע. התובע רשאי לנכות מהסכומים המגיעים לו תשלומים שכבר שולמו בגין ההלוואות, לרבות שכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית. בנוסף, הכריז בית המשפט על סעיפי הוויתור בהסכמי ההלוואה בדבר ההגנות המוקנות בחוק הגנת הדייר ובחוק ההוצאה לפועל כחסרי תוקף, והבהיר כי הגנות אלו נותרו עומדות לתובע. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.