עת"מ 12473-06-11

תקציר

העותרת הגישה עתירה לביטול גבייה מנהלית בגין ארנונה ותשלומי מים. העותרת טוענת כי הגיעה להסכם פשרה עם המשיב בשנת 2005, ועל כן הליכי הגבייה הנוכחיים לתקופה 2001-2005 אינם חוקיים. המשיב, לעומת זאת, מכחיש את קיומו של הסכם כזה. בית המשפט מצדד במשיב וקובע כי העותרת לא הביאה ראיות מספיקות להסכם הפשרה, וההסכם כפי שהוצג אינו קריא ואינו מפורט דיו להוכחת טענות העותר. יתר על כן, נראה כי העותרת לא פרעה חובות עבר, והחוב אינו חסוי על פי חוק, שכן העותרת הודתה בחוב וביצעה תשלומים כלפיו כבר בשנת 2006. השופט מתייחס גם לטענת העותר כי הליך הגבייה המנהלי מופרז במקרה זה, וקובע כי הליך הגבייה היה מוצדק. עם זאת, השופטת מעניקה סעד זמני לעותרת, מורה על עיכוב ביצוע הגבייה המנהלית עד לבירור המחלוקת, בשל פוטנציאל הפגיעה בעסקיה ובעובדיה של העותרת, ומציינת כי זרם ההכנסות של המשיבה לא נפגע קשות מהעיכוב בתשלום. הצו מחייב את העותר להעמיד ערבות בנקאית או פיקדון במזומן בסך 450,000 ₪ כבטוחה. השופט מתייחס גם לטענה נפרדת בדבר אי חוקיות הגבייה המנהלית ומציין כי היא ראויה יותר להתייחסות בהליך אזרחי. המשיב יגיש תגובה סופית בכתב לעתירה עד ליום 13.7.2011, ומועד טיעון סופי נקבע ליום 14.7.2011.