עת"מ 18101-12-15

תקציר

העותרת, חברה העוסקת בטיפול בפסולת מסוכנת, עתרה להארכת המועד להגשת ערר על היתר בנייה שניתן לאלקון, חברה מתחרה, להקמת אתר אזורי לטיפול בפסולת תעשייתית מסוכנת. העותרת טענה כי יש לה זכויות מעמד כעותרת ציבורית וכמתחרה עסקית וכי יש לערער על ההחלטה בשל הפרות בהליך מתן היתר הבנייה של אלקון. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת ודחה את העתירה. בפסק הדין נקבע כי העותר לא הוכיח פגיעה ממשית, ולכן אינו נחשב לעותר ציבורי או למתחרה עסקי. כמו כן, בית המשפט אישר את דחיית בקשת העותרת להארכת מועד בשל שיהוי יתר בהגשת הערעור. גם טענת העותר לפגיעה קשה בשלטון החוק, שיש בה כדי להצדיק הארכה למרות השיהוי, נדחתה. בית המשפט הסכים עם הסברם של המשיבים כי היתרי הבנייה למפעל של אלקון ניתנו על בסיס תכניות מפורטות קיימות ובפיקוח הגורמים הרלוונטיים, לרבות המשרד להגנת הסביבה. לפיכך, לא הייתה פגיעה מהותית בשלטון החוק. נוכח השיהוי האובייקטיבי והסובייקטיבי, ובהיעדר פגיעה חמורה בשלטון החוק, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.