דנג"צ 9888/04
החלטה עליון
תקציר
עיריית רעננה החליטה לגבות אגרת כניסה לפארק עירוני עבור תושבי חוץ, מה שגרם לעמותת טבע ודין להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. בית המשפט, לאחר ששקל את העתירה ואת דו"ח הוועדה הבין-משרדית בנושא, דחה אותה וקבע כי הפארק אינו מוגדר כשטח ציבורי פתוח וכי לעירייה יש סמכות ליישם את האגרה. העותר ביקש לקיים דיון נוסף, שגם אותו דחה בית המשפט, תוך ציון אופיים החריג של דיונים אלה ולא מצא דבר חדש או חריג בטיעונים שהוצגו. בית המשפט קבע כי הגדרת שטח כשטח ציבורי פתוח אינה מונעת מטבעה גביית דמי כניסה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. יתר על כן, בית המשפט אישר את ההבחנה בין תושבים לבין מי שאינם תושבים כסבירה, וציין את קרבתו של הפארק לבתי התושבים ואת זמינותם של שטחים ציבוריים פנויים אחרים. פסק הדין הכיר בחשיבות הנגשת הציבור לשטחים הפתוחים, אך איזן אותה עם שיקולים אחרים, ובהם הצורך לעודד פיתוח פארקים. החלטת בית המשפט, שהדגישה את שיקול הדעת של הרשויות המקומיות בעניינים אלה, דחתה בסופו של דבר את העתירה.
חקיקה מקושרת
דנג"צ 9888/04 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' עיריית רעננה, עליון (2.3.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.