פ"א 41356-04-14

תקציר

המשיב, בהסכמתו עם בית משפט קמא, דחה את טענות המערער לפיהן אין למשיב זכות לבקש הארכה לצו הריסה, שכן הוא נועד אך ורק לנאשם. המשיב לא עמד בתקנות בדבר הגשת בקשת הארכה. הבקשה לא הוגשה 21 יום לפני המועד האחרון, נעדרו תצהיר והעתקי החלטות קודמות, ולא צורפה אליה תגובת המשיב. בדרך כלל בקשה כזו נדחית על הסף, אך לבית המשפט שיקול דעת בעניין זה ובית המשפט קמא שקל את הנסיבות ומצא את הבקשה מוצדקת. לגופו של עניין, קשיים תפעוליים הצדיקו מתן הארכה, מה גם שהמערערים עצמם לא מילאו אחר צווי בית המשפט להרוס את המבנה. אין גם סיבה להאמין ששינוי חוקי התכנון קרוב, והמבנה אינו חוקי. הערעור על ביטול החלטת בית משפט קמא לקבל את בקשת המשיב להארכה נדחה, שכן ההפרות הפרוצדורליות של המשיב גברו על אי עמידתו של המערער עצמו ועל ההצדקה שסיפק המשיב.