ת"צ 38346-01-11

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תובענה ייצוגית נגד בזק, בטענה כי בזק הפרה את החוק, את רישיונו ואת חוק הגנת הצרכן, בכך שגבתה מהמנויים אגרה עבור תשלום חשבונות הטלפון במזומן בבנק הדואר. עד ל-1 בינואר 2012 לא היה לבזק בסיס חוקי לאפשר למנויים לשלם במזומן בבנק הדואר, וגם לא היה לה בסיס לגבות מהם עמלה על כך. לפיכך, נדחו טענות המבקשים כי בזק הפרה את הוראות הרישיון. החל משנת 2012 חויבה בזק על פי חוק לאפשר למנויים מסלול תשלום במזומן באמצעות בנק הדואר ונאסר עליה לגבות עבורו עמלה. המבקשים טענו כי בזק הפרה את ההסכם עם המנויים בכך שהחליטה באופן חד צדדי לגבות מהם עמלה זו, אך בית המשפט מצא כי המנויים יכלו להימנע בקלות מחיוב זה, ואף להמשיך לשלם במזומן ללא עמלה במקומות אחרים. לפיכך, החלטת בזק לגבות את האגרה לא היוותה הפרת הסכם. עוד טענו המבקשים, כי האגרה מהווה תנאי מפלה בחוזה אחיד, אך בית המשפט קבע כי מאחר שהמנויים יכולים להימנע בקלות מהחיוב, טענה זו נדחית. עוד טענו המבקשים כי ההבחנה בין מנויים ששילמו את חשבונותיהם בבנק הדואר לבין מנויים ששילמו במקומות אחרים שבהם סבסדה בזק את האגרה מהווה אפליה, אך בית המשפט מצא כי אפשרויות התשלום זמינות לכלל המנויים באופן שווה, והגעה של בזק להסכם עם גופים מסוימים ולא עם אחרים אינה מהווה אפליה. ככלל, נדחו הטענות העיקריות שהעלו המבקשים, ולפיכך התביעה לא עמדה בתנאים להגשת תובענה ייצוגית, והבקשה לאישורה, יחד עם תביעתם האישית של המבקשים, נדחתה. הוצאות בזק הוטלו על המבקשים, בסך 30,000 ₪.