רע"פ 4209/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בעניינה של עובדת טיפול בילדים, המבקשת, שגרמה לפגיעת כוויה בתינוק, תינוק א', שהיה תחת חסותה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום להרשיע את המבקשת בחבלה רשלנית, עבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין, בשל רשלנות וחוסר השגחה שגרמו לתינוקת כוויה המכסה כ-4% מגופה. בקבלת החלטה זו התחשב בית המשפט בהודאתו של המבקש בעובדות, בחומרת העבירה ובהצהרת ההשפעה על הקורבן. עם זאת, בית המשפט המחוזי שינה את גזר הדין, הורה למבקש לשלם פיצויים בסך 10,000 ₪ להוריו של התינוק והותיר על כנו את החלטת בית משפט השלום בעניין מאסר על תנאי ועבודות שירות. לאחר מכן הגיש המבקש רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק שהוא אינו מעורר סוגיות משפטיות עקרוניות או נסיבות ייחודיות של צדק, וממוקד בעיקר באינטרס הפרטי של המבקש. בית המשפט הגיע למסקנה כי אמנם אובדן התעסוקה הפוטנציאלי עקב ההרשעה היה חשש, אך הוא אינו עולה על חומרת העבירה, ולכן פסק הדין המקורי עמד בעינו.