ע"פ 4756/07

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על חומרת העונש שהוטל על מערער צעיר, יליד נובמבר 1987. המערער הורשע בשורה ארוכה של אישומים, בהם שוד, תקיפה, חבלה בנסיבות מחמירות, הפרת הוראות כדין, גניבה, נהיגה בשכרות, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אישומים אלה התפרשו על פני ארבעה כתבי אישום נפרדים. הראשון עסק באירוע בו שדד המערער קשישה לאחר שביקש ממנה סיוע בטלפון נייד. הוא דחף אותה ונסע עם הטלפון שלה. באישום השני תואר אירוע בו דקר המערער בסכין בבטנו של קורבן לאחר שנודע לו כי חברתו אינה נמצאת במקום. האישום השלישי עסק בשני אירועים נפרדים של שוד בתחנת דלק, שם גנב המערער כסף וחפצים נוספים מעובדים. כתב האישום האחרון תיאר נהיגה מסוכנת ורשלנית, וכן התנהגות מאיימת כלפי שוטר במהלך מעצר. למערער עבר פלילי קודם, הכולל עבירות כגון גניבה, החזקת סמים ופריצה לכלי רכב. בית משפט קמא גזר עליו 72 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בערעור נטען כי עונשו של בית המשפט חמור מדי וכי יש להקל בעונשו של המערער בשל גילו הצעיר, נסיבותיו המשפחתיות והסיכוי לפתוח דף חדש. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה בנימוק של חומרת העבירות, תדירות ביצוען והצורך להגן על הציבור. ריבוי העבירות המגוונות, לרבות מעשי שוד אלים ותקיפות, נתפסו כמדאיגים, ומעשיו של המערער העידו על זלזול בחוק וחוסר תובנה לקשייו שלו. בית המשפט הכיר בפוטנציאל השיקום של המערער אך סבר כי העונש הנוכחי הוא הולם, ולכן הערעור נדחה.