רע"א 30958-11-23

תקציר

בית המשפט החליט כי הערעור ראוי ויש לדון בו, אך בסופו של דבר הערעור יידחה. התיק נסוב סביב המושג "השתק חברה", דוקטרינה משפטית המונעת מצדדים לדון מחדש בתיק שכבר הוכרע, גם אם מבוסס על עילות תביעה שונות. הדרישה המרכזית ליישום דוקטרינה זו היא זהות הצדדים, תוך הבטחת יומם של שני הצדדים בבית המשפט. עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה, ובית המשפט הכיר בשתי עילות עיקריות המצדיקות את החלת "השתק החברה" במקרה זה. ראשית, למועצה לביטחון לאומי (מל"ל), הפועלת כתחליף לנפגע, יש תיק ממוזג איתם, המאפשר להם להעלות את טענת ההשתקה. שנית, גם אם המל"ל והנפגע אינם נחשבים לצדדים זהים, קיימים טעמים מיוחדים להחלת הדוקטרינה באופן פוגעני במקרה זה. למל"ל זכות להחזר סכומים ששולמו לנפגע, ומטרת הסכמי ההחזר היא לייעל את התהליך ולהימנע מהתדיינות חוזרת. בנוסף, המבקשים כבר קיבלו את יומם בבית המשפט, והתקבלה החלטה בדבר אחריותם והקשר הסיבתי בין התאונה לבין נזקי הנפגע. בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לטובת דחיית הערעור, תוך שימת דגש על ערך הפיצוי של השתק ועל בזבוז הזמן השיפוטי הכרוך בהמשך ההתדיינות המשפטית. המבקש חויב בהוצאות המל"ל בסך 2,000 ₪.