ת"א 6322/04

תקציר

התובעת, חברה קבלנית פרטית, השתתפה במכרז לפרויקט בנייה בשכונת פסגת זאב בירושלים שאורגן על ידי הנתבעת. לאחר זכייתה במכרז, חתמה התובעת על חוזה עם הנתבעת, בו הסכימה למכור דירות במחירים שלא יעלו על סכום מסוים ולהשלים את הבנייה בתוך 24 חודשים. התובעת העמידה בפני הנתבעת ערבות בנקאית בסך 2,726,880 ₪ הצמודה למדד המחירים לצרכן על מנת להבטיח את ביצוע הפרויקט בהתאם ללוח הזמנים ולמחירי המכירה. עם זאת, התובעת חרגה ממחירי המכירה המקסימליים ולא עמדה במועד הבנייה. כתוצאה מכך, חילט הנתבע חלקים מהערבות הבנקאית. התובע טען כי החילוטים אינם מוצדקים והגיש תביעה נגד הנתבע, בדרישה להשבת הסכומים שחולטו ולפיצוי בגין נזקים. בית המשפט בחן את תכלית הערבות הבנקאית ומצא כי היא מבטיחה את התחייבויות התובע לעמוד הן בלוח הזמנים של הבנייה והן במחירי המכירה המקסימליים. בית המשפט שקל גם את טענות התובעת בדבר עיכובים בהתחלת הפרויקט ומצא כי הארכות שניתנו על ידי הנתבעת בלעו את כל העיכובים שנגרמו על ידי הנתבעת. כמו כן, בית המשפט קבע כי טענות התובעת בדבר מכשולים במהלך ביצוע הפרויקט אינן משכנעות וכי לנתבעת זכות לוותר על הערבות בגין החמצת המועד. באשר לחריגה ממחירי המכירה, קבע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית לכלול רכיבים נוספים שלא פורטו בחוזה. הנתבע היה מוצדק בכך שנמנע ממנו חלק מהערבות כדי להבטיח את עמידת התובע במחירים החוזיים. עם זאת, בית המשפט גילה כי הנתבעת העלימה שלא כדין סכום עודף של 102,954 ₪ מהערבות. התובעת הייתה זכאית להשבת סכום זה ולקבל פיצוי בגין הוצאות המימון הנלוות, בסך 89,613 ₪ בתוספת מע"מ. עוד קבע בית המשפט כי תביעת התובעת לפיצויים שנבעו מהעיכוב באישור מחירי המכירה התיישנה על הסף, ולחילופין נדחתה לגופה. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, אך הנתבע חויב לשלם לתובע 75,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ומע"מ.