עע"מ 388/13

תקציר

הערר מתייחס לסירובה של הוועדה המיוחדת שהוקמה מכוח חוק יישום תכנית ההתנתקות לאשר תשלום מיוחד מעבר לחוק למערערים, בנוסף לפיצוי לו היו זכאים על פי החוק בגין רכיב הקרקע בעסקיהם ביישוב המפונה גני טל. המערערים עזבו את גני טל בשנת 1997 עקב בעיות בריאות והתיישבו ביישוב אחר בנגב המערבי, ובשנת 2001 בנו בה בית. קשריהם של המערערים עם גני טל היו בעיקר רגשיים וכלכליים, שכן מחלתה של בתם מנעה מהם לחזור לשם. הוועדה המיוחדת סירבה לאשר תשלום מיוחד למערערים, בטענה כי מרכז חייהם לא היה ביישוב המפונה במועד הקבוע בחוק, ומצבם אינו מהווה מקרה מיוחד המצדיק סטייה מהחוק. בית המשפט לעניינים מנהליים סירב להתערב בהחלטת הוועדה המיוחדת, והמערערים ערערו לבג"ץ. גם בג"ץ סירב להתערב בהחלטה, וציין כי מטרת הפיצוי הנוסף על פי החוק היא לסייע לבעלי עסקים חקלאיים שנאלצו לעזוב את מקור פרנסתם ונאלצו לשקם את חייהם ולמצוא מקור פרנסה חדש, ולא כך היה עניינם של המערערים, שכן הם עברו למקום מגוריהם ומצאו מקור פרנסה חלופי לפני הפינוי. לפיכך, הערעור נדחה.