עפ"ת 8801-10-14

תקציר

המבקש ביקש הארכת מועד לערעור על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה מאוקטובר 2010, שהרשיע אותו בנהיגה בשכרות שלא בפניו. הוא ריצה עונש מאסר ממרץ עד דצמבר 2010 וטען כי נודע לו על פסק הדין רק לאחרונה. המבקש טען כי פנה לעורך דין שיטפל בערעורו בפברואר 2014, אך לא הוגש ערעור. המשיב התנגד לבקשה, תוך שהוא מדגיש את השיהוי המשמעותי ואת היעדר ההצדקה לכך. עוד טענו כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשה להארכת מועד. שוכנע כי הנסיבות מצדיקות את השיהוי וכי למבקש סיכוי טוב לשכנע את ערכאת הערעור כי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. היעדרותו של המבקש מהדיון, יחד עם אופיו במעמד צד אחד של פסק הדין, והעובדה שהיה כלוא ולא היה מודע לדיון, היו גורמים מרכזיים. יתר על כן, בית המשפט סבר כי למבקש הייתה סיבה מוצדקת לאי הופעתו, והיא דרישה לבטל פסק דין שניתן שלא בפניו. על אף שהתנהלותו של המבקש עוררה ספקות, הכף נטתה לטובתו בשל סיכויי ערעורו. המועד להגשת הערר הוארך למועד ההגשה בפועל.