רע"א 5415/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מחלוקת משפטית מורכבת על פרשנות הסכם שכירות מסחרי. החוכר המקורי של חנות בקניון חוצות באשקלון, שבה שכנה חנות ספורט, ביקש לסיים את החוזה בטרם עת בשנת 2002 בשל הפסדים כספיים. לאחר משא ומתן הסכימו הצדדים לפנות את החנות ולא לפתוח חנות ספורט נוספת במקום במשך שנה. בהסכם נקבע כי הפרה תגרור תשלום פיצויים בסך 110 אלף שקל לחוכר. השוכר טען כי המשכיר הפר את ההסכם בכך שפתח חנות ספורט למכירת בגדי ספורט ונעלי ספורט, ואילו המשכיר טען כי מדובר בסך הכל בהרחבה של חנות סמוכה, זברה, לתוך החצרים הפנויים, ולכן אינה מהווה הפרה. בית משפט השלום פסק לטובת השוכר, פירש את ההסכם כהפרה, והורה למשכיר לשלם את הפיצוי שנקבע. המשכיר ערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורם בדעת רוב, ופירש את ההסכם באופן שונה. לאחר מכן הגיש החוכר בקשה לחופשה כדי לערער לבית משפט גבוה יותר. עם זאת, הבקשה נדחתה, שכן המחלוקת נסובה סביב פרשנותו של הסכם חוזי ייחודי, ולא עניין בעל חשיבות ציבורית. יתר על כן, גם אם נפלה טעות בפרשנות, אין בכך כדי להצדיק התערבות בשלב זה, בהיותה בקשה לגלגול שלישי של המקרה. לפיכך, החלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי עומדת בעינה, ובקשת רשות הערעור נדחית.