ע"פ 8274/11

תקציר

במקרה זה, הערעור התמקד במספר סוגיות מרכזיות הקשורות למעורבותם של רוזנבלט ואדג'רסקי ביבוא וייצוא גלולות אימפוטנציה מזויפות. בקשתו של רוזנבלט להציג ראיות נוספות בעניינו של אדם בשם "דני ויאגרה", שנטען כי הוא ספקו, נדחתה בשל חוסר אמינות וביסוס הראיות. בית המשפט קבע כי הגלולות אכן יובאו והוברחו לישראל על סמך הודאותיו המרובות של רוזנבלט בחקירותיו, שהיו עקביות וספציפיות. טענותיו כי לא היה מחולל הגלולות ולא התכוון להונות את המנהגים נחשבו שקריות. בית המשפט גם הגיע למסקנה כי רוזנבלט מכר ביודעין גלולות מזויפות, למרות היעדר הכשרתו הרפואית. פעולותיו, שכללו שינוי אריזות ותיעוד כדי לתת מראית עין של לגיטימיות, הפגינו ידע ברור על טבען המזויף של הגלולות. בנוסף, החברות של רוזנבלט היו מעורבות בהלבנת ההכנסות ממכירת גלולות, תוך ניצול פעילויות פיננסיות מורכבות כדי להסוות את מקור הכספים. הערעור על העונשים שהוטלו על רוזנבלט ואדג'רסקי נדחה, כאשר בית המשפט מצא את העונשים הולמים בהתחשב בחומרת העבירות ובהיקפן, למרות טענות שהדגישו קשיים אישיים ועיכובים פרוצדורליים. תסקיר הערעור אישר את ממצאיו וגזרי דינו של בית המשפט המחוזי, והדגיש את הראיות המספיקות התומכות בהרשעות, לרבות בגין הלבנת הון וסיכון בשל מכירת גלולות לא מאומתות.