רע"ב 4277/20

תקציר

בעניין משפטי זה ערער שירות בתי הסוהר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, שהתיר לאסיר להשתתף בטקס ה"עיקה" של בתו, חגיגה אסלאמית מסורתית לרך הנולד. בשב"ס טענו כי החלטה זו מנוגדת להנחיה, שהוחלה במהלך מגפת הקורונה, שהגבילה את חופשת הכליאה להשתתפות רק בלוויות או בברית מילה מטעמי בריאות. שב"ס טען כי ניתן לדחות את הטקס ולאפשר השתתפות וירטואלית, ובכך הטיל ספק בהחלטת בית המשפט המחוזי שכן היא עלולה לפגוע באמצעים להגנה על בריאות הציבור. עם זאת, דחה בית המשפט העליון את בקשת שב"ס לחופשה לצורך ערעור, תוך שהוא מדגיש את כיבוד שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בענייני אסירים, אלא אם כן מונח על כף המאזניים עיקרון משפטי משמעותי. פסק הדין נתפס כספציפי לנסיבות החריגות של המשיב, ולא כתקדים בעל השלכות רחבות יותר. בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין צרכי הפרט לבריאות הציבור, וציין כי חופשת האסיר כללה פרוטוקולים למניעת סיכוני קורונה, כגון בידוד של 14 יום עם חזרתו. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואישר כי ההחלטה נשקלה בקפידה בנסיבות הרלוונטיות ובהתאם להנחיות הנוכחיות של שב"ס. בקשת הערר והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו.