ע"א 407/66

תקציר

פסק הדין נובע מסכסוך שותפות עסקית בין המשיב לבין המערערת, בעקבות מותו של שותפו של המשיב, דוד כהן. עיקר הטענה הייתה ביחס לטענת המשיב כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה המערערת תרכוש את מניות המשיב בחברתם תמורת 260,000 ליי. המערערת טענה כי לא נעשה הסכם כזה. בית המשפט העליון פסק לטובת המשיב, קבע כי אכן הושג הסכם תקף ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי כי המערערת תשלם למשיב את הסכום המוסכם, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה על יסוד ראיות מספיקות, לרבות עדותו של המערער עצמו. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענות נוספות שהציג המערער, שלא הועלו קודם לכן, לא ייחשבו, מה גם שחלקן דורשות איסוף ראיות נוסף. אשר לערעור שכנגד, שעניינו פרשנות הוראה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קיבל אותו בית המשפט העליון והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבירור ללא ראיות נוספות. ההוראה הנדונה שמרה על זכותם של שני הצדדים לדרוש סכומים כלשהם זה מזה, והמשיבה ביקשה להגביל זאת לפעולות שלאחר חתימת ההסכם ביום 20.7.1965. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד כפי שהוצגו, והורה למערערת לשלם למשיב סך של 5,000 ל"י שכר טרחה בגין ההליכים בבית המשפט העליון.