ע"מ 28244-10-10

תקציר

השופט במקרה זה דחה את שני הערעורים שהגיש המערער, אשר חלק על שומות שערכו רשויות מע"מ. הערעור הראשון נגע לטענת המערערת כי הרשות לא עמדה במועד האחרון למתן החלטה בהתנגדותה, טענה שהשופט דחה בהתחשב בכך שהמערערים עצמם גרמו לעיכובים בבחינת התנגדותם. עוד קבעה השופטת כי המערערת לא ביצעה בדיקת נאותות מספקת לבדיקת נכונות החשבוניות שקיבלה משני ספקים שונים, ולא עמדה בחובת התשלום בצ'קים אשר הקשתה על בחינת קיומן של עסקאות אמיתיות. הספקים המדוברים לא היו עוסקים רשומים, ובחשבוניות שמסרו למערערת חסרו פרטים אודות העסקאות, כך שלא ניתן היה להסיק אם בוצעה החלפה אמיתית. בנוסף, הסברה של המערערת כי שילמה לספקים במזומן, ולא קיבל חשבוניות במשך חודשים, לא היה מספק. השופט הגיע למסקנה כי המערערת לא עמדה בדרישות הנדרשות להכרה בחשבוניות כתשומות ועל כן דחה את שני הערעורים, והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪ בגין כל ערעור. ההחלטה הועברה לצדדים באמצעות דואר רשום.