דב"ע נב/185 - 0

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בעניין תביעה לתוספת דרגות נכות לפי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי. המערער, שסבל מפגיעות עבודה מרובות, ביקש להעריך מחדש את נכותו הכוללת על סמך ההשפעה המצטברת של פגיעות אלה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו וקבע כי הוא לא עמד בתנאים הקבועים בתקנה 12 להגדלת דרגת הנכות. לגופו של עניין, המערער לא הוכיח הפחתה קבועה של 50% או יותר בהכנסתו מעבודה בשל האופי המצטבר של מוגבלותו. התקנה הנדונה, תקנה 12, קשורה לסעיף 63א לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר התחשבות בנכות קודמת בעת הערכת כושר ההשתכרות של נכה. מטרת סעיף זה היא להכיר במצבים בהם לנפגעי עבודה נפרדים יש השפעה מצטברת על כושר ההשתכרות העולה על הקצבה המחושבת בנפרד. כדי להיות זכאי להפרשה זו, יש להשוות את הירידה בהכנסות לממוצע ההכנסות ברבעון שקדם לפגיעה האחרונה. במקרה דנן, המערער לא הביא ראיות לירידה בשכרו בתקופה הרלוונטית ולפיכך בית המשפט אישר את דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי. זאת ועוד, בית הדין ציין כי פיטורי המערער מעבודתו יוחסו לצמצומים ולא לפגיעה כלשהי. הערעור נדחה, אך נמסר למערער כי ניתן להגיש בקשה חוזרת אם מצבו יחמיר או ישתנו הנסיבות.