ע"א 726/71

תקציר

במקרה משפטי זה ביקשו המערערים לאכוף חוזה מכר מקרקעין, או לחילופין פיצוי בגין הפרתו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בהיעדר הסכם בכתב, תוך שימוש בסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המחייב מסמך בכתב לעסקאות מקרקעין מסוג זה. המערערים טענו להסכמה בעל פה שניתנה ביום 3.12.1970, הנתמכת בטיוטת מסמך. עם זאת, טיוטה זו חסרה חתימות ולכן לא עמדה בדרישת החוק. בית המשפט העליון אישר את הדחייה, בקובעו כי סעיף 8 הוא דרישה מהותית המחייבת הסכם בכתב למתן תוקף לעסקה. הודגש כי היעדר מסמך בכתב משמעותו שלא קיים חוזה על פי החוק. החלטה זו התיישבה עם כוונת המחוקק למנוע עסקאות נדל"ן חפוזות ובלתי ניתנות לאכיפה, ומתיישבת עם הוראות דומות בחוק המתנות. בנוסף, בתקופת פער בין החלת חוק המקרקעין לחוק החוזים, לא התאפשר ביצוע בעין בעסקאות מקרקעין, מה ששלל עוד יותר תביעות ביצוע. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ונפסקו למשיבים הוצאות משפט מוגברות.