רת"ק 14472-02-22

תקציר

השופטת דחתה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דין קודם בתיק סכסוך רכושי. המבקשת טענה כי האיחור במסירת הדירה נגרם בשל גורמים שאינם בשליטתה, לרבות רשויות השלטון ומשבר הקורונה. עם זאת, השופט מצא כי החלטת בית המשפט קמא לדחות את תביעת המבקש ולהותיר את התיק בבית המשפט לתביעות קטנות היא סבירה, שכן היא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ולא נגרם עיוות דין. השופט הדגיש כי לבית משפט קמא שיקול דעת רחב בניהול הליך הדיון, לרבות זימון עדים, וכי המבקש יכול היה להציג את ראיותיו בצורה יעילה. באשר לטענת המבקש כי פסק הדין היה בעל קביעות עקרוניות בעלות השלכות מרחיקות לכת, מצא השופט כי החלטת בית משפט קמא התמקדה בנסיבות הספציפיות של המקרה והייתה סבירה. השופט הגיע למסקנה כי פסק דינו של בית משפט קמא היה מפורט, מנומק היטב ומבוסס על החוק ועל מקרים קודמים. המבקש לא הציג כל נימוק משכנע להתערבותה של ערכאת הערעור, ועל כן נדחתה בקשת רשות הערעור. שני הצדדים לא דרשו נוכחות בעת מתן פסק הדין, ולא נפסקו הוצאות.