בד"א 126/15

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים על פסק דין שניתן נגד עו"ד באבא מאזן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי. באבא מאזן הורשע בהתנהגות שאינה הולמת מקצוע עריכת דין ואי הבנת כבוד המקצוע, ונידון לשלושה חודשי השעיה בפועל, לצד שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל. הערעורים מתייחסים הן להרשעה והן לגזר הדין. ההרשעה מתייחסת לתלונה שהוגשה נגד באבא מאזן בגין רכישת ציוד משרדי בשווי 3,360 שקל ושילומו בשלושה צ'קים מחשבון חברה בע"מ, שלא כובדו עם הפקדתם. הציוד נרכש עבור משרדו של באבא מאזן, ובעוד הצ'קים נמשכו מחשבון החברה, הציוד לא נרשם כנכס של החברה, ופעולות גביית החובות התנהלו באופן אישי נגד באבא מאזן, שגם לקח אחריות אישית על החוב. באבא מאזן טען כי הוא רק ערב לחוב החברה, וכי הציוד נרכש ושייך לחברה. עם זאת, הראיות הראו כי באבא מאזן היה הבעלים והמנהל היחיד של החברה, והציוד התקבל על שמו. זאת ועוד, טענתו של באבא מאזן כי הצ'קים נחתמו על ידי אשתו לא הוכחה, והיא לא העידה. בית המשפט הרשיע את באבא מאזן באישומים וקבע כי התנהלותו אינה הולמת משפטן מקצועי ואינה שומרת על כבוד המקצוע. בית המשפט קבע כי גם אם גרסתו של באבא מאזן לאירועים נכונה, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי התנהלותו לא הייתה ראויה ולא עמדה באמות מידה אתיות. עוד ציין בית המשפט כי מצופה מעורכי דין לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר מאזרחים מן השורה, ועליהם לשקול את ההשלכות האתיות של מעשיהם. על גזר הדין ערערה לשכת עורכי הדין על סירובו של בית המשפט המחוזי להחיל שלושה עונשי מאסר על תנאי נוספים מתיקים שונים. ערכאת הערעור הסכימה עם לשכת עורכי הדין כי יש להחיל שניים מהעונשים, אשר לצד העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, יביאו להשעיה כוללת של 18 חודשים. עם זאת, בית המשפט הציע כי מחצית מהעונש (9 חודשים) ירוצו במקביל לעונשי השעיה אחרים שהוטלו על באבא מאזן, כדי לאפשר לו להתחיל מחדש. לסיכום, בית המשפט לערעורים המליץ לדחות את ערעורו של באבא מאזן על ההרשעה, ולקבל את ערעור לשכת עורכי הדין על גזר הדין בחלקו. גזר הדין יינתן כמפורט לעיל, החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הדין.