ת"א 31749-11-14

תקציר

המחלוקת בין חברת מים מקורות בע"מ לבין עיריית אשקלון נסובה סביב נושא הארנונה, ובפרט בנוגע לאדמות מאגר שקמה שבבעלות מקורות. נקודות המחלוקת המרכזיות הן תיחום הגבול של הקרקע, שלטענת מקורות הוא 75 דונם בלבד ולא 94.5 דונם כפי שטוענת העירייה, ולאחר מכן גובה הארנונה המגיעה לו. בשנת 2009 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בו התפשרו על שומה של 94,488 מ"ר, עם שיעור מס מקביל. אלא שכעת מבקשת "מקורות" החזר כספי, בטענה לטעות בתשלום. העירייה הגישה בקשה לדחיית התביעה, תוך הצגת מספר טענות לחוסר סמכות. הם מדגישים את קיומו של הליך ערר תלוי ועומד בפני ועדת הערר לארנונה של עיריית אשקלון שיזמה "מקורות" עצמה, וטוענים כי אל לו לבית המשפט להתערב במקרים כאלה, במיוחד כאשר גוף מינהלי מיוחד מופקד על העניין. יתר על כן, העירייה מתייחסת להסכם הפשרה משנת 2009 כמסמך מחייב, שעדיין בתוקף, אשר אמור למנוע ממקורות להעלות טענות נוספות. לבסוף, העירייה חולקת על טענת מקורות בדבר גביית ארנונה שלא כדין, וטוענת כי מדובר במחלוקת עובדתית על היקף הקרקע, ולא בתביעת מיסוי בלתי חוקית. לאחר שיקול דעת מעמיק, בית המשפט מסכים עם טענות העירייה ופוסק לטובתם. התביעה נדחית במלואה בשל הליך הערעור התלוי ועומד, תוקפו של הסכם הפשרה ואופי טענתה של מקורות אינה בלתי חוקתית אלא עובדתית. מאחר ש"מקורות" לא מיצתה את הסעדים המנהליים ובחרה לפתוח בהליכים משפטיים מקבילים, בית המשפט אינו רואה הצדקה להתערב. בנוסף, הסכם הפשרה הקיים, שלא ערער עליו, מחייב את הצדדים. לבסוף, בית המשפט אינו רואה את גביית המס כבלתי חוקית, בניגוד לטענותיה של מקורות. בעקבות זאת נדחית התביעה, ועל "מקורות" לחייב את העירייה בתשלום הוצאות עירייה בסך 12,000 שקל, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.