ת"פ 18432-11-11

תקציר

הנאשם הואשם בחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין לאחר שדקר את אחיינו, אסף מנצור, בעקבות סכסוך על כסף. הנאשם הודה בדקירה אך טען כי היא לא הייתה מתוכננת מראש ונבעה מהתנהגותה המזלזלת של המתלוננת. הוא רכש את הסכין כדי להזהיר או להגן על עצמו מפני המתלוננת, כך טען. השופט דחה את "גרסתו המרוככת" של הנאשם לאירועים, וסבר כי הנאשם הצטייד בכוונה לדקור את המתלונן אם לא יקבל את הכסף שביקש. עם זאת, לשופט היו ספקות לגבי כוונתו של הנאשם לגרום נזק חמור, בהתחשב בטענתו כי דקר את הקורבן בגבו כדי להימנע מאיברים חיוניים. בסופו של דבר זיכה השופט את הנאשם מחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, אך הרשיע אותו בגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין. החלטה זו התבססה על ספק סביר באשר לכוונתו של הנאשם לגרום חבלה חמורה, למרות שסבר כי הנאשם הצטייד בכוונה לדקור את המתלונן. השופט הדגיש כי לאמירותיו הראשונות של הנאשם היה משקל רב יותר מאשר גרסאותיו ה"מרוככות" לאירועים.