ת"פ 29609-06-11

תקציר

לאחר הליך הוכחות יסודי, בית המשפט מצא את הנאשם אשם בהטרדת אשתו הפרודה באמצעות שיחות הטלפון החוזרות ונשנות שלו אליה בין ספטמבר לאוקטובר 2010, למרות בקשותיה המפורשות להפסיקו. טענות הנתבע כי הוא אכן התקשר לבתו וכי השיחות היו מוטעות נדחו, שכן הן לא היו מבוססות וסותרות ברישומי התקשורת. התביעה הדגישה את עוצמת ותדירות ההטרדות, שהתרחשו בעת שהנאשם היה בכלא בגין איומים קודמים על המתלוננת, והדגישה את ההשפעה הנפשית עליה. הם קראו להחמרת הענישה, הכוללת מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לצד פיצוי לקורבן. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה את משך הזמן של העבירות, את היעדר התא המשפחתי המתפקד ואת הקשר החיובי של הנאשם עם בתו, וביקשה לגזור עליו עונש שאינו משמורן כדי לאפשר לו לשמור על הקשר עמה ולהמשיך להשתלב בחיים נורמטיביים. עם זאת, בהתחשב בעברו הפלילי העשיר של הנאשם, שכלל הרשעות קודמות מרובות בעבירות נגד המתלונן, חוסר החרטה שלו ואי הרתעתו מביצוע מעשים נוספים, פסק בית המשפט לטובת עונש חמור. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי, וחויבו לשלם למתלונן פיצויים בסך 2,000 שקל. פסק הדין ניתן ביום 08/11/2012 והעניק לנתבע זכות ערעור כדין.